מניעת לידה מוקדמת

נהוג להגדיר "לידה מוקדמת" כלידה המתרחשת לפני השבוע ה-37 להיריון. כלומר, כל לידה שמתרחשת בין שבוע 20 לבין שבוע 36 להיריון. כיוצא מכך, כל תינוק שנולד בלידה מוקדמת ייחשב כתינוק פג, כלומר תינוק שעוד לא סיים את ההתפתחות המלאה שלו ברחם.

לידה מוקדמת היא אירוע שמתרחש בכשבעה אחוזים מכלל ההריונות בישראל ויש בה סיכונים רבים העלולים להשפיע בעיקר על העובר. לצערנו, במקרים של פגות קיצונית יש לא מעט עוברים שלא שורדים את הלידה המוקדמת וגם רבים מאלו שכן, עלולים לסבול מבעיות ארוכות טווח, כדוגמת בעיות התפתחותיות, בעיות בנשימה או בעיות במערכת העיכול.

לא תמיד נוכל לדעת את הסיבה ללידה המוקדמת. עם זאת, ישנם כמה גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסבירות לכך:

• היריון מרובה עוברים.
• היסטוריה של לידות מוקדמות.
• קיומם של מומי רחם שונים כמו מחיצה תוך רחמית או שרירנים שמשפיעים על חלל הרחם.
• סיבוכי היריון שונים כמו זיהומים, כמות לא מאוזנת של מי שפיר ועוד.
• אי ספיקה צווארית.
• גיל היולדת (יולדת הנמצאת מתחת לגיל 18 או מעל גיל 35).
• עישון ו/או צריכת סמים באופן קבוע.
• בעיות שונות במבנה צוואר הרחם או הרחם.
• מחלות כרוניות קודמות של האם.

ישנם גם כמה סימפטומים שיכולים לרמוז לנו כי יולדת מסוימת עלולה לעבור לידה מוקדמת:

• צירים.
• תחושת כאב ולחץ על אזור אגן הירכיים.
• תחושות כיווץ בחלקים שונים בבטן.
• ירידת מים מוקדמת.
• דימום פתאומי מהנרתיק.
• הפרשות חריגות מהנרתיק.

על אף שמדובר במצב מורכב, ישנן כמה פעולות שניתן לבצע כדי למנוע לידה מוקדמת. ראשית כל, אישה שמודעת לכך שיש לה את אחד מגורמי הסיכון או יותר, חשוב שתציין זאת בפני הרופא המטפל. דרך הטיפול נקבעת לפי ההיסטוריה המיילדותית, מצב האם, גודלו ומצבו של העובר ולפי הסימפטומים שהאם מציגה. מטרת הטיפולים היא לעכב את היציאה המוקדמת של העובר כדי שיוכל להתפתח בצורה תקינה.

במרבית המקרים, נמליץ להרבות במנוחה ונספק לאם טיפולים תרופתיים שונים בהתאם למצבה ולמצב העובר. ישנם מקרים שידרשו מאיתנו לבצע עירוי של נוזלים, ומקרים בהם נטפל באם ובעובר באמצעות סטרואידים שיסייעו להתפתחות התקינה של העובר. טיפולים אלו חשובים במיוחד להתפתחות הריאות והמוח שלו.

ישנם סוגי תרופות שונים שהוכחו כיעילות בעיכוב לידות מוקדמות, כגון פרוגסטרון, מגנזיום וטוקוליטיקה.(תרופות נגד צירים). חלק מהתרופות נותנות פתרון לטווח קצר בלבד וההמלצה לטיפול תינתן לפי מצבם הבריאותי של האם והעובר. ישנם מקרים שהטיפול המועדף הוא תפר צווארי (cerclage), הניתן באופן מניעתי או באופן דחוף/לא מתוכנן.

כדאי לדעת כי ישנם מקרים שדווקא נרצה לבצע לידה מוקדמת מכוונת, לרוב במצבים בהם רחם האם לא יכול לספק לעובר את המרחב או את החומרים הדרושים להתפתחותו. מקרים נוספים שמצריכים לידה מוקדמת כוללים הריונות שמהווים סכנה ממשית לחייה של האם. במקרים אלו, נבצע לידה מוקדמת ונעביר את העובר לפגיה להמשך טיפול והשגחה צמודה.